הגנה פטנטית, כפי שכבר נרשם בפוסטים רבים קודמים, היא הגנה טריטוריאלית – ולכן בעריכה של בקשה חדשה לפטנט יש לקחת בחשבון עוד במועד הכתיבה והרישום את העובדה שהבקשה תוגש במדינות שונות.
לשם כך, עריכת הבקשה לפטנט צריכה, בין היתר, לקחת בחשבון את פרקטיקות הפטנטים השונות בעולם ובפרט את אילו של משרד הפטנטים האמריקאי והאירופי אשר נחשבים לחשובים ולמשפיעים ביותר.
מנגנוני ההגשה של בקשה לפטנט, כגון ה-PCT, מאפשרים לדחות את ההחלטה לגבי המדינות שבהם בקשה לפטנט תוגש בשנתיים וחצי מההגשה הראשונית.
לכן, מנגנון זה של ה-PCT מיטיב עם ממציאים אשר מצד אחד מעוניינים שהבקשה שלהם לפטנט אשר נרשמה תוגש במספר מדינות, אולם יתכן ועדיין לא בשלים מספיק לבצע את ההגשות במדינות השונות עם העלויות הכרוכות בכך.
עורך פטנטים הוא בעל מקצוע עם רישיון לייצג את לקוחותיו מול משרד הפטנטים של המדינה אשר העניקה לו את הרישיון. לדוגמא, עורך פטנטים ישראלי רשאי לייצג ממציאים ישירות מול רשות הפטנטים בישראל.
לכן, כאשר עורך הפטנטים אשר ערך את הבקשה לפטנט מתבקש עלי ידי לקוחותיו להגיש את הבקשה לפטנט במדינות נוספות – הוא נדרש לבצע זאת דרך עמיתים זרים באותן המדינות המחזיקים ברישיונות לעסוק בתחום הקניין הרוחני במדינות היעד.
גיבוש של רשת עמיתים בחול היא אם כך משימה חשובה של משרד אשר מלווה את לקוחותיו לרישומי פטנטים במדינות שבהם יש ללקוחותיו עניינים עסקיים.
חשוב שהעמיתים בחול יהיו מקצועיים ובקיאים בפרקטיקת הפטנטים במדינתו היעד, יהיו בעלי תודעת שירות טובה, ושלא ישיטו על לקוחות המשרד עלויות מנופחות אשר ייקרו את תהליך הרישום הגלובאלי.
המשרד אשר ערך את הבקשה לפטנט הוא זה אשר בקיא בהליכי הבחינה שהבקשה עוברת במדינות השונות, ולכן הוא זה אשר יכל להנחות את העמיתים בחול לגבי דרכי ההתמודדות עם ההשגות השונות שעולות בבחינה במדינות היעד – אשר במרבית המקרים חוזרות על עצמן בכל מדינה.
חשוב לציין שהצלחה וקיבול של פטנט במדינה אחת היא לאו דווקא ערובה לכך שגם במדינות אחרות יתקבל פטנט. רשויות הפטנטים הן עצמאיות להכריע על אופן הבחינה והפרסומים שהם מצטטים כנגד הבקשה – דבר אשר עלול להוביל לתוצאות שונות בבחינה במדינות שונות.