עיקרון אחידות-המצאה בפטנט

ישנם עקרונות רבים שבהם המצאה צריכה לעמוד בכדי להתקבל כפטנט. את העקרונות ניתן לחלק לכאלה אשר נמצאים יותר במישור ה'מהותי' פטנטי וכאלה אשר יותר במישור ה'פורמאלי'.

דוגמאות לעקרונות 'מהותיים' אשר הוזכרו בפוסט קודם, הם שההמצאה צריכה בראש ובראשונה להיות חדשה, ובנוסף צריכה לקיים עיקרון של התקדמות המצאתית בכדי לעמוד ברף הנדרש לקיבול פטנט.

אחידות-המצאה

עיקרון נוסף, אשר נמצא יותר במישור ה'פורמאלי', הוא שהמצאה צריכה להכיל אחידות-המצאה.  קרי, שפטנט יכל להתקבל רק עבור המצאה אחת.

כאשר בקשה לפטנט מתקדמת לקראת בחינה, בוחן הפטנטים אמור ראשית לבחון האם התביעות הבלתי תלויות של הבקשה עומדות בעיקרון זה של אחידות-המצאה לפני שהוא מתקדם לבחינה של העקרונות היותר 'מהותיים'.

אם נמצא שאין אחידות-המצאה, הבעלים של הבקשה לפטנט יעודכן על ידי משרד הפטנטים בממצא זה. אם מדובר לדוגמא בבקשת PCT אשר עומדת לבחינה, רק ההמצאה הראשונה בסט התביעות תבחן, אלא אם כן המבקש ישלם אגרה נוספת עבור בחינה של כל המצאה נוספת אשר נמצאה.

אי-אחידות ועושר המצאתי

כאשר יש עושר המצאתי רב בהמצאה חדשה, חשוב שעורך הפטנטים ינסה להגן בצורה מיטבית על כל האספקטים של ההמצאה. הגנה מיטבית אמורה לבוא לידי ביטוי גם בניסוח תביעות (claims) רבות ככל הניתן , ובפרט תביעות בלתי תלויות המנסות להגן על האספקטים השונים בהמצאה באופן הנרחב ביותר.

תביעות אשר נוסחו בכדי להגן באופן מיטבי על אספקטים שונים של ההמצאה, לרוב לא יקיימו את העיקרון את 'אחידות המצאה'. ניתן אפילו לומר שאם תביעות הבאות להגן על אספקטים שונים של המצאה מקיימות את עיקרון 'אחידות המצאה', יתכן מאוד שהם לא נוסחו כהלכה.

דוגמא

נניח שהמצאה חדשה מכילה את מאפיינים A, B, C ו-D.  אם תוך כדי עריכת בקשה לפטנט, עורך הפטנטים מזהה ששילוב מאפיינים A, B ו-C פותר בעיה אחת, בעוד ששילוב מאפיינים A, B ו-D פותר בעיה אחרת – אזי בכדי לנסות להגן בצורה מיטבית על אספקטים שונים אלה, כדאי שהבקשה לפטנט תכיל לפחות תביעה בלתי תלויה אחת לגבי A, B, C ואחרת לגבי A, B, D.

המאפיינים שיכולים לשמש כגורם מאחד בין שתי התביעות הבלתי תלויות שבדוגמא הם A ו-B. אולם אם בזמן בחינה יתברר ששילוב מאפיינים זה של A ו-B כבר היה ידוע, אזי המסקנה שאליה ניתן להגיע היא שתביעות אלה לא מקיימות אחידות-המצאה.  זאת מכיוון שבעוד שהגורם המבדיל של ההמצאה הראשונה מהיידע הקיים נשען על מאפיין C, ההמצאה הנוספת נשענת על D בכדי להיבדל מהפרסום הכי קרוב.

חשוב להדגיש שאי עמידה בעיקרון של אחידות-המצאה אינו דבר רע, אלא להיפך מהווה עדות לכך שהפוטנציאל הפטנטי הגלום בהמצאה הוא רב.  כאשר עולה טענה לאי אחידות המצאה, רק התביעות של אחת מההמצאות תבחן כל פעם לגבי פטנטביליות, כאשר את התביעות של ההמצאות הנוספות ניתן יהיה לנסות לקבל כפטנטים בבקשות חלוקה אשר יוגשו בהמשך.