בשלב ראשוני ניתן יהיה לבחור בין:
(א) פטנט אירופאי "מאוחד" שיכסה רק 17 מדינות; לבין
(ב) קיבול של פטנט + אשרור ישירות במדינות שחשובות לבעלי הפטנט.

משמעות השינוי היא שניתן יהיה לקיים פטנט אחד בלבד שיהיה תקף ברב מדינות אירופה, כאשר הUPC מטפל כאמור בולידציה או הפרה של פטנטים אירופאיים ובכך מעצים את הוודאות והאכיפה המשפטיים.

שינוי זה ימנע מצבים בהן בכל מדינה מתקבלת החלטה אחרת בקשר לאותה תביעה.

המדינות הנכללות בהסכם הינן אוסטריה, בלגיה, בולגריה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, איטליה, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, מלטה, הולנד, פורטוגל, סלובניה, שוודיה. מדינות נוספות צפויות לאשרר אף הן את הסכם הUPC. הגנה על המצאה במדינות אירופאיות שאינן חברות באיחוד האירופי תצריך אשרור נפרד במדינות אלו.

עבור ממציאים שרוצים לרשום ולהגן על המצאותיהם על פי המודל הישן, כלומר בכל מדינה ומדינה תינתן האפשרות עד 2030.

7 השנים הקרובות יהוו תקופת מעבר בין המודל הנוכחי למודל החדש כך ששתי המערכות, מערכת של פטנטים מדינתיים נפרדים ומערכת הUPC יתקיימו זו לצד זו.

יהיה הליך אחד בלבד, מטבע אחד ודד ליין אחד. כמו כן, תבוטל החובה להשתמש בנציג. לבעלי פטנטים אירופאיים קיימים תינתן האפשרות להעביר אותם לסמכות השיפוטית של הUPC.

בתום תקופת החפיפה לבית המשפט לפטנטים UPS תהיה סמכות בלעדית הן על הפטנטים החדשים שנרשמו תחתיה והן על הפטנטים האירופאים הסטנדרטים.

הענקת הסמכות לישות משפטית אחת שמבטיחה התייחסות אחידה תאפשר ייעול ופישוט תהליכים וכמובן גם חסכון משמעותי בכיס.

זו בשורה גדולה עבור ממציאים ישראלים שבמקום לעבור תהליכי רישום פטנטים ואימות מורכבים ויקרים בכל מדינה ומדינה יצטרכו לעשות זאת פעם אחת בלבד.

יחד עם זאת, היות שההחלטה של בית המשפט תקפה לכל המדינות דחיה של פטנט בבית המשפט יחול על כל המדינות . אי לכך ההתנהלות טרם הגשת הפטנט צריכה להיות קפדנית יותר וההכנות מדוקדקות יותר.