בקשה אירופית לפטנט הינה בקשה אשר מוגשת ונבחנת על ידי משרד הפטנטים האירופי (European Patent Office- EPO). אם בקשה אירופית מתקבלת כפטנט, הבעלים של הבקשה אז נדרש לבחור באילו מהמדינות החברות באמנת הפטנטים האירופית הוא מעוניין שהפטנט יאושרר.
פטנט אירופי אשר אושרר במדינות מסוימות יהיה תקף רק באותן מדינות – ולכן במדינות שבהם לא אושרר הפטנט, בעלי הפטנט יתקשה לאכוף את זכויותיו. נכון להיום אכיפה של פטנט אירופי היא על ידי בתי המשפט במדינות שבהם הפטנט אושרר ולא על ידי גוף מרכזי – עובדה העלולה להוביל לאכיפה שונה בטריטוריות השונות.
אשרור פטנט במדינה כרוך בעלות, לא רק בעת האשרור עצמו, אלא גם בתשלומי חידושים לשנים לבוא. לכן בבואנו לאשרר את הפטנט יש לקחת בחשבון את המדינות הרלוונטיות לטכנולוגיה המוגנת ובנוסף כדאי שהאשרור יכלול גם מדינות שבהם אכיפה של פטנט הינה יעילה.
לדוגמא, בבתי המשפט בגרמניה מנוהלים כשמונים אחוז ממשפטי הפטנטים באירופה – ולכן יש עדיפות לניהול תביעת הפרה בגרמניה שם הניסיון שנצבר בבתי המשפט מאפשר חיזוי יחסית טוב לגבי תוצאות התביעה והעלויות של ההליך.
פרקטיקת רישום הפטנטים האירופית שונה מהפרקטיקה הנהוגה בארצות הברית ובהיבטים רבים הרבה יותר נוקשה ופורמאלית מזו הנהוגה בארה"ב. לכן בעוד שאת הפרקטיקה הנהוגה בארה"ב ניתן לדמות למוזיקת ג'ז עם הגמישות המשתמעת – את זו הנהוגה באירופה ניתן לדמות למוסיקה קלאסית המכילה כללים נוקשים יותר.
פוסט קודם (באנגלית) אשר הועלה בזמנו לאתר (European Formality) שופך מעט אור, לאור ניסיון העבודה שלי באירופה, לגבי היבטים שבהם אותה פורמאליות אירופית יכולה לבוא לידי ביטוי בבואנו לרשום בקשה לפטנט. ניתן מניסיוני לומר שבקשה לפטנט אשר נרשמה לאור הסטנדרטים הנהוגים באירופה במידה רבה תתאים גם לטריטוריות נוספות כגון ארה"ב שבהם נרצה לקבל הגנה פטנטית.
המשרדים הראשיים של ה- EPO ממוקמים במינכן שם עברתי תקופת התמחות באחד מהמשרדים המובלים לעריכת פטנטים באירופה. במשרדי ה-EPO במינכן וגם בחלק מהמרכזים הנוספים (כגון האג שבהולנד) מתנהלים הליכים כגון שימועים פרונטאליים בזמן התנגדויות שבהם ניתן להעמיד פטנט לבחינה מול ערכאה שנייה של ה-EPO.
